בחלקה העליון נמצא החלק האחראי לטווח הרחוק, בחלק המרכזי החלק המיועד לטווח הביניים (כגון מחשב או סמארטפון), ובחלק התחתון החלק האחראי לטווחים הקרובים (לקריאה).
כל השפע הזה צריך להידחס בעדשה בגובה רגיל.
גובה שמצד אחד יאפשר ללקוח לקבל "מספיק" עדשה ושטח ראיה לכל אחד מהטווחים, ומצד שני - גובה עדשה שייכנס בצורה יפה ואסתטית לכל מסגרת משקפיים כפי שנבחר.
אתגר לא פשוט.
בהגדרה, גובה העדשה הינו המרחק בין מרכז האישון (מרכז הטווח הרחוק) לסוף איזור הקריאה (הטווח הקרוב - המצוי בחלקה התחתון של העדשה). במילים אחרות - העדשה כולה על שלושת טווחי הראיה שלה - נמצאת בתוך השטח הקרוי "גובה העדשה", למרות שוויזואלית העדשה נראית גדולה יותר (כי היא ממשיכה גם מעבר ל"גובה העדשה").
רוב יצרני עדשות המולטיפוקל מספקים את אותה עדשה בכמה גבהים - כדי שתתאים לכל סוג מסגרת בה יחפוץ הלקוח.
הגבהים המקובלים הם 13, 15, 17 מ"מ. חלק מהיצרנים יוסיפו גבהים נוספים כגון 10 או 18.
חשוב להבין - אם עדשה מסויימת מסופקת בגבהים אפשריים 10 או 18, המשמעות היא שבתוך גובה העדשה האמור "נדחסים" שלושת איזורי הראיה שלה (קרוב-ביניים-רחוק). לפיכך - ככל שלעדשה גובה קטן יותר - כך מספיקה תהיה תנועת עין עדינה יותר, כדי לעבור בין הטווחים השונים (כפי שמתאים ונוח לחלק מהלקוחות).
וככל שעדשה תהיה גבוהה יותר - כך יהיו המרחק וההפרדה ברורים יותר בין הטווחים ותידרש תנועת עין משמעותית יותר (כפי שמתאים יהיה לחלק אחר מהלקוחות).